המשפחה מספרת
"תחלום, תאמין ותטעם מהכל. ותזכור – תמיד חיוך גדול". ליאב היה איש חם ואוהב. ידע, בעזרת אופיו, להתבלט בכל מקום. זאת בזכות האנרגיות, הרצון לעשות כל דבר הכי טוב ובעיקר בשל החיוך והשמחה שהקרין. ליאב אהב לבשל ולאפות. בער בו צורך לחקור כל תבלין, פרי או ירק. אהב במיוחד לשתול, לזרוע ולגדל ירקות ופירות והיה מעולה בהכנת פיצות. פינק את המשפחה בארוחות מיוחדות והתחרה על מי מבשל, ממנגל או אופה יותר טוב. ליאב היה סטודנט להנדסת בניין ובזמנו הפנוי, עסק בספורט, צפה באנימה, שיחק במשחקי מחשב והרבה לטייל בארץ. מורשתו תמשיך לחיות בליבנו ובזיכרונות היקרים לנו. במותו ציווה לנו את החיים
החברים מספרים
כלוחם בפלחה"ן תמיד היית מקצוען ומתוקתק. להיות סמל היה כמו דרך חיים בעבורך, אבל בשבילנו היית בעיקר השף. "הבשלן". כל פעם ידעת להכין משהו עם מה שיש )"לטונה מעושנת צריך ארבע חתיכות נייר טואלט, מתכון בדוק"(. הסדר והארגון שלך הפכו את הצוות לרציני והמוביל, גם אחרי שהלכת. הקפדנות, הפיקודיות וההשקעה באו מאהבה, אכפתיות והשקעה. למילואים, באימונים ובקו, הגעת מוכן ומאורגן, עוררת השראה בכולנו, ביטחון ורוגע. גם בלחימה, בזכות הכריזמה והחיוך, הבאת אחדות ומשפחתיות.