המשפחה מספרת
את אלכס שלנו אי אפשר לסכם בכמה מילים – תמיד היה וישאר מיוחד במינו. האהבה שלו לחיים, למשפחה ולאנשים סביבו היו משהו מיוחד. כמה תכונות יפות בבן אדם אחד, כמה ביטחון עצמי לצד הצניעות יותר מכל. אלכס שפיץ היה שפיץ בכל מה שעשה. גאווה של כולנו, אמיץ, נאמן, רגוע וקשוח, אך מלא ברגש. תמיד המודל לחיקוי ולהערצה לכולם – היה מספיק גם כמה דקות איתו, כדי להיכנס לשיחות עמוקות. את הצחוקים והאווירה שידע לייצר רק בנוכחות שלו, אי אפשר לתאר. תמיד עם חיוך שלא ירד מהפנים, ועם צמד המילים ״הכל בסדר״. בכל סיטואציה אף פעם לא מתלונן ותמיד הראשון להתייצב, מוכן לקרב, מוכן להגן. אלכס היה אור גדול מאוד לכולנו. ״כמה טוב השארת אחרייך – איך כולם אומרים עלייך – היית מנצח״
החברים מספרים
אלכס, בפלוגה כולנו קראנו לך שפיץ. השפיץ של הישראליות והציונות. עלית ארצה ועשית את ישראל לביתך החדש. במו ידיך בנית את חייך כאן, וגדלת להיות מהבנים הטובים והמיוחדים של הארץ הזאת. לאחר שעלית, התגייסת לפלוגת העורב בסיירת צנחנים. כל לוחם יודע שמסלול ההכשרה בסיירת קשה במיוחד, אבל יש כאלה שמהקושי קמים וצומחים – כמוך, שרק עלית ועלית. בהיותך אדם מיוחד נגעת בכולנו. היית עבורנו מקצוען ומוביל, ועשית את המוטל עליך בצורה הטובה ביותר. תמיד היית מאורגן, מדויק ומעל לכל אדם מעניין וחכם. השפיץ של הצוות, השפיץ של חפ"ק המ"פ, השפיץ של הפלוגה. שפיץ, אף אחד לא עבר לידך סתם, איתך תמיד היה מפגש, שיחה עמוקה והשפעה. בשירות המילואים שלך בגדס"ר נגעת בכולם וכולם נגעו בך.