בן אסתר ודוד, נולד ביום א' באדר תש"ה (14.2.1945) בקזבלנקה שבמרוקו. מיכאל החל ללמוד בבית-ספר צרפתי ובנוסף למד עברית אצל מורה פרטי שהחדיר בתלמידיו את האהבה לארץ-ישראל ואת הרצון לעלות אליה. מיכאל עלה לארץ במסגרת "עליית הנוער" בשנת 1957, כחניך תנועת "בית"ר". בארץ הוא הופנה לכפר על-שם דוד רזיאל בהרצליה, ובו למד את מקצוע הנגרות. בשל המצב הכלכלי הקשה בבית הוריו, עזב מיכאל את כפר הנוער והחל לעבוד במקצוע שרכש לו, נגרות, ואת שכרו נתן להוריו.מיכאל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1962, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. לאחר שעבר קורס צניחה, הוא היה חייל מן המניין ביחידה לוחמת. מיכאל היה חייל ממושמע, והסתגל בקלות למסגרת הנוקשה של הצבא. ואכן, כאשר השתחרר מן השירות הסדיר, צוינה התנהגותו בתעודת השחרור כ"טובה מאוד".בתחילת מאי 1965, הצטרף מיכאל לצי הסוחר כימאי. בעבודה זו הוא התמיד כשנתיים, אולם כאשר הכיר את רינה, רעייתו לעתיד, החליט לזנוח את הים. הוא חזר לעבוד עם אביו בנגרייה המשפחתית, ולאחר זמן גמר אומר לפתוח לו נגריה משלו. מיכאל היה בעל מקצוע מעולה, הנגרייה שהקים התפתחה ושגשגה. הלקוחות היו מרוצים הן מיחסו אליהם והן מהרהיטים שהוציא מתחת לידיו.מיכאל הרבה לעסוק בשחייה, ומדי בוקר היה משכים לצאת אל בריכת גורדון. הוא היה בעל מסור ואב אוהב שנתן לבני משפחתו את כל הדרוש להם ויותר. בד-בבד עם עבודתו האזרחית נקרא מיכאל מדי פעם לשירות מילואים, השתלם בקורסים שונים והוענקה לו דרגת סמל. בשירות המילואים הוא נטל חלק במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום-הכיפורים, והוענקו לו אותות המערכה.כשפרצה מלחמת שלום הגליל נקרא מיכאל לשירות מילואים פעיל, וביום כ' בתמוז תשמ"ב (11.7.1982)נפל בקרב בלבנון. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקווה. הוא השאיר אחריו אישה, שני בנים ושתי בנות, הורים, שש אחיות ושלושה אחים.במכתב התנחומים למשפחה, כתב מפקדו: "תמיד עשה את המוטל עליו במסירות ובשמחה, תוך שהוא מספר בדיחות ומתיידד עם כולם. תמיד סיפר על המשפחה, הילדים, העבודה ומתוך סיפוריו למדנו להכיר אותו, את אדיבותו, דאגתו לזולת ואת הידידות ששפעה ממנו".