יגאל, בן אסתר ונפתלי, מראשוני כפר הרא"ה, נולד ביום כ"ג בחשון תשי"א (3.11.1950) בכפר הרא"ה. הוא למד בבית-הספר היסודי בכפר הרא"ה, ואחרי-כן המשיך שם את לימודיו בישיבת "בני-עקיבא", במגמה הומנית. יגאל גדל במושב כפר הרא"ה והתחנך על עיקרי התורה והעבודה. מטבעו היה אידיאליסט, שלא רק דיבר על אידיאלים וציונות, אלא הגשימם הלכה למעשה. בהתנהגותו יכול היה לשמש סמל לדבקות בערכים, והיו בו פשטות וטוב-לב יוצאים מן הכלל.יגאל גויס לצה"ל בסוף יולי 1968, וכחבר גרעין "נחשון מושבי", הוצב לנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס קשרים, הוצב כקשר ביחידת חניכי נח"ל ואחרי-כן בגדוד נח"ל מוצנח. הוא עבר קורס צניחה, אך מאחר ששבר רגלו והפרופיל הרפואי שלו הורד, הועבר מקורס מ"כים ומגדודו והוצב לשל"ת במחולה.לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים כקשר בגדוד צנחנים. כאשר היאחזות מחולה שבבקעת הירדן הפכה ליישוב-קבע אזרחי, הצטרף אליה יגאל כחבר והיה מראשוני המושב ומעמודי התווך שלו. יגאל עבד בגן-הירק כאחראי על ההשקיה. תמיד היה בבגדי-עבודה ועבד במסירות, בלי לשים לב לשעות העבודה. גם כשצלע עקב שבר ברגלו, היה רץ ומעביר קווי-השקיה, במשך כל שעות העבודה. בשנת 1972 נשא אישה והזוג הקים את ביתו במחולה. בזכות עניינו ובקיאותו בחקלאות, החליט המשק לאפשר לו ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, והוא הספיק לסיים את לימודי השנה הראשונה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא יגאל ליחידתו. הוא נשלח עם גדודו לסיני ולחם בקרבות הבלימה. אחרי-כן עבר לצדה המערבי של תעלת סואץ והשתתף בקרב על העיר סואץ. ביום כ"ט בתשרי תשל"ד (25.10.1973), יום לאחר שנכנסה הפסקת האש לתוקפה, הוטל על הכוח שלו, שלחם בציר "סרג'-חבית", להשתלט על הצומת במבואות העיר. בקרב הטיהור נפגע יגאל מכדור בחזהו ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר-הרא"ה. השאיר אחריו אישה, הורים, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.