
בן רחל ורחמים

אורי, בן רחל ורחמים זיגדון, נולד ביום ג' בתשרי תרצ"ט (28.9.1938) בחיפה. הוא סיים את לימודיו היסודיים בעיר הולדתו, ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר האקסטרני בנהריה. עוד בטרם נולד אורי, נפרדו הוריו. האם לא יכלה לעמוד במעמסה ומסרה אותו לסבתו האלמנה, שהפכה לדמות המרכזית בחייו. מנעוריו התרגל אורי להיות עצמאי. באותם ימים התגבשו אצלו תכונות השקט והאיפוק. אורי אהב את סבתו והעריץ אותה על כל אשר עשתה, ותמיד חלם לעשות למענה. הוא עשה חיל בלימודיו, היה תלמיד מעולה וספורטאי מצטיין. בשנת 1953 הגיע לקיבוץ גשר-הזיו במסגרת ההכשרה הצעירה, שם השלים את חינוכו וגם למד את מקצוע המכונאות. בקיבוץ רכש חברים רבים, וכשהגיעה שעתם להתגייס, הקימו הוא וחבריו גרעין כדי ללכת יחד לנח"ל.אורי גויס לצה"ל בשלהי דצמבר 1955. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס צניחה וקורס חובשים מחלקתיים, הוצב בתפקיד חובש קרבי ונהג-מכונאי ביחידת צנחנים. במהלך שירותו השתתף בקרבות מבצע "קדש", וחברים ששירתו איתו סיפרו עליו, שהיה כל כך נלהב במילוי תפקידו עד שלא החמיץ שום הזדמנות להתנדב למשימות, וקפץ בראש לכל מקום של סכנה. אורי היה אדם פתוח לרעיונות, ויחד עם זאת ביישן מעט, ובעל קסם אישי רב.עם תום שירותו הסדיר, המשיך בלימודים בתחום ניהול מוסכים ושמאות רכב, ויחד עם זאת עבד בענפי המשק השונים, התרכז בניהול המוסך ואף פיתח אותו והרחיבו לקליטת עבודות-חוץ. בקרב חניכיו מ"כפר-גלים" זכור אורי כמדריך מיוחד במינו. הם העריצו אותו על מראהו החסון ועל כושרו הספורטיבי, אהבו את חיוכו הממזרי, והעריכו את נכונותו לעזור, בלי להתחשב באנרגיה שהיה משקיע כדי לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. בשנת 1965 נשא אורי לאישה את חברתו, ירדנה ולהם נולדו שלושה בנים. אורי אהב את ילדיו ואת אשתו בכל מאודו, הקדיש להם תשומת לב וחום רבים, וכתב עליהם ביומנו. כשנמצא במילואים או בעבודה רחוק מהבית, היה נוהג לכתוב לכל אחד מהם מכתבים מלאי געגועים ואהבה, ושיתף אותם בכל אשר עבר עליו. בשנת 1973 יצא עם משפחתו בשליחות לקניה לשנת עבודה במקצועו. כשנודע לו על פרוץ מלחמת יום-הכיפורים, מיהר ועלה על מטוס היוצא לישראל. במלחמת יום הכיפורים השתתף אורי בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) נפגע אורי ונהרג בזחל"ם, שנכנס עם הכוח הראשון לתוך העיר סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגשר הזיו. השאיר אחריו אישה ושלושה בנים.
בשנת 2019, תשע"ט, אלמנתו מספרת עליו: איש משפחה, שורשי, ערכי וגאה. אדם של עבודה, ספר, כתיבה וחברה. אוהב ואהוב, יפה מבחוץ ומבפנים, חסר.
יהי זכרו ברוך.