מיכאל, בן לאורה ומקס, נולד ביום כ"ז באדר ב' תש"ו (30.3.1946) בקריית ביאליק. אחרי-כן עבר עם הוריו לגור בקרית טבעון. מיקי, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, היה תלמיד טוב, אם כי לא הקדיש זמן רב ללימודים. מיקי היה אדם צנוע ולא רברבן, היה בולט בקרב חבריו בזכות תכונותיו ואישיותו. היה ממייסדי תנועת "הצופים" בטבעון ומראשוני המדריכים בה. הוא היה ספורטאי מעולה, והצטיין בעיקר בריצות ארוכות, אולם את עיקר זמנו הפנוי הקדיש לקריאה. מגיל צעיר היה קורא כל ספר שהגיע לידיו, ובהיותו בתיכון היה חבר בחוג לשירה מודרנית, למרות שלמד לימודים ריאליים. אהבתו הגדולה הייתה הטיולים בטבע להכרת הארץ. בילדותו אהב לסייר, נהג לסמן צבעונים בשלטים "אל תקטוף!" והגן על נחשים לא-ארסיים. הוא הרבה לצאת לטיולים ותמיד הדריך, צילם, למד וקלט דברים חדשים. אהבתו לטבע התבטאה גם באהבתו לבעלי חיים. הוא נהג לאסוף בעלי-חיים שונים, לגדלם ולטפל בהם. חוש הצדק אצלו היה אחד החושים שהנחה אותו בדרכו כל השנים. מיקי ידע להבחין בדברים החשובים בחיים, בדרכו שלו ובסדר העדיפויות המתאים לו. מיקי גדל בבית חם ואוהב, וידע להעריך זאת. לפיכך היה קשור מאוד למשפחתו, בקשר של אהבה וחברות.מיכאל גויס לצה"ל באוגוסט 1964 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס מ"כים, שירת כמפקד כיתה ביחידת צנחנים. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות לשחרור העיר העתיקה בירושלים, וכן השתתף בקרב כראמה. יחד עם היותו חייל מעולה, חש סלידה ממלחמות ומאורח חיים צבאי. הוא היה מסוגל לראות דברים מנקודת מבט אנושית, אפילו בעיצומו של קרב. בזכות צירוף זה היה מפקד טוב, שידע לדאוג לחייליו ולקיים יחסי חברות גם במסגרת הצבאית הקשוחה.עם תום שירותו הסדיר שוחרר והוצב ביחידת מילואים, ולפרקים היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. לאחר השחרור עבר מיקי לירושלים והחל ללמוד באוניברסיטה העברית. הוא השלים את הלימודים לתואר הראשון בפיסיקה ובמתמטיקה. אחרי-כן הוסמך לתואר שני בלימודי הפיסיקה, והחל לעבוד על עבודת הדוקטורט שלו. הוא ידע למצוא שפה משותפת עם כל אדם, בזכות בקיאותו בתחומים רבים. במסגרת הלימודים הצטיין ביכולת ביטוי רבה, והיה מסוגל לשוחח על נושאי לימודיו ועבודותיו בבהירות ובצורה פשוטה שהיה בה כדי לרתק גם מי שאינו בקיא בדברים. לא היה עימות אינטלקטואלי או פיסי, שלא יצא ממנו כשידו על העליונה, ברצינות, ביושר ובכובד ראש. בנוסף ללימודים השגרתיים השתתף בחוג למחשבת ישראל במסגרת האוניברסיטה. כן עסק בהוראה, תחילה בבית-ספר תיכון בעיר ואחר-כך במעבדה לפיסיקה באוניברסיטה. במלחמת יום-הכיפורים השתתף מיקי בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. בקרב שניטש ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), בצומת "צח" ממערב לתעלה, נפגע מיקי ונהרג בהסתערות על אבו סולטאן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית טבעון. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.