חיים, בן רבקה וישראל, נולד ביום כ"ד בחשוון תשי"א (4.11.1950) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "מעלה-הכרמל", ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר הריאלי העברי בחיפה. חיים היה תלמיד מצטיין, הוא התעניין בחומר והיה להוט ללמוד. לדברי מורהו, מעטים מאוד היו התלמידים בבית-הספר הריאלי, בכל שנות קיומו שהגיעו להצטיינות שכזאת בכל המקצועות, ואכן, זכה לתעודות הצטיינות. יחד עם זאת, בשל היותו צנוע מטבעו לא היה בו שמץ של יהירות או התנשאות ולא היה מתפאר במעשיו. חיים היה בחור שקט, רציני מאוד ומעמיק מאוד. הוא נראה כמסתגר, אך לא הקים חיץ סביבו והיה חברותי, טוב לב, חבר טוב שתמיד נחלץ לעזור לחברים שהתקשו בלימודיהם. להוריו רחש כבוד ואהבה גדולים. חיים השתתף בפעולות הגדנ"ע והיה חבר בתנועת "הצופים" בחיפה. ברבות הימים הקדיש את שעות הפנאי שלו לציור ולפיסול – תחביבים שנתנו לו סיפוק רב. לדברי מורהו לאמנות, הפסלים שיצר חיים היו מלאי הבעה וחן. בנעוריו כתב יומן ובשנים 1965-1968 היה כתב של "ג'רוזלם פוסט ג'וניור", ובמדורו נדפסו מאמרים וקריקטורות מפרי עטו. הפליאה בקיאותו בשפה האנגלית, למרות היותו צבר ובן להורים שאינם ממוצא אנגלוסקסי. לדברי עורך המדור באותן שנים, היה חיים "מציאה למדור דווקא בשל כך ובשל יכולתו לבטא את מחשבותיו בבהירות ולכתוב על חוויותיו בהומור.חיים גויס לצה"ל בסוף ינואר 1969 והתנדב לחיל-הצנחנים. בצבא עזר בעריכת עלונים, כתב רשימות ועיטרם ברישומים. לאחר הטירונות וקורס צניחה, הוצב בגדוד צנחנים. מפקד גדודו ציין, שעקב תכונותיו, התחבב חיים על כל החיילים והפך לדמות מרכזית במחלקתו. לאחר שעבר קורס מ"כים, חזר חיים לגדוד ושירת כמ"כ לוחמים בבסיס צנחנים. כעבור שנה החל ללמוד רפואה, והוצב לשירות-מילואים.בסתיו 1971 התקבל חיים לבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. ברפואה מצא את ייעודו. הוא היה מאושר בלימודיו והצטיין בהם. הוא ערך והוציא לאור בהוצאת "אקדמון" יחד עם חברתו לספסל הלימודים ואשתו לעתיד, שלוש חוברות שסיכמו את החומר שנלמד בהרצאות. את חברתו נשא חיים לאישה, שלושה ימים לפני מלחמת יום-הכיפורים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נקרא חיים ליחידתו, נשלח עמה לסיני וחצה את תעלת-סואץ מערבה. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), בשעה שיחידתו עמדה לכבוש את מתחם סרפיאום, פגע פגז נ"ט בזחל"ם שחיים נסע בו. החיילים קפצו מהזחל"ם והסתערו על מבנה שממנו נורתה אש צפופה, אז נפגע חיים מכדור בחזהו ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. השאיר אחריו אישה, הורים ואח.