דוד, בן חתון וסלים, נולד בשנת תש"ו (1946), בעירק ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"י (1950). כשהיה בן שמונה עבר לקיבוץ עין-חרוד מאוחד ושם סיים את לימודיו. דוד הגיע לקיבוץ עין-חרוד יחד עם ארבעה מאחיו ועד מהרה היה לאחד מן החבורה. בנעוריו היה הרוח החיה בחברת הילדים בקיבוץ, ראשון למעשי השובבות של הנערים. עם זאת נתגלו בו תכונות שהעידו על אצילות נפש, יושר ונאמנות. הוא השתלב בעבודה בקיבוץ, היה חרוץ ובעל מרץ בלתי נדלה. הוא התנדב לכל משימה מיוחדת וכל מרכזי-הענפים בקשו שיעבוד במחיצתם. הקדיש זמן ומאמץ לטיפוח ענף המדגה, שבו עבד תקופה ארוכה, שלדעת רבים הייתה התקופה היפה בחייו. דוד עמד במרכז חיי החברה בקיבוץ, תכנן וארגן פעילות תרבותית וחברתית והיה שותף לפעילות החינוכית, כמדריך נערץ על חניכיו הצעירים.דוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1964 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות השתתף בקורס צניחה וזכה לענוד כנפי-צנחן. הוא סיים קורס מ"כים וקורס קציני חיל הרגלים בבית-הספר לקצינים של צה"ל, והוענקה לו דרגת סגן-משנה. הוא שירת כמפקד מחלקת צנחנים ובמסגרת תפקידו הועלה לדרגת סגן. בתחילת מאי 1967 שוחרר דוד מהשירות הסדיר והוצב ליחידת צנחני מילואים. ביחידה זו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים ועמה לחם במלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. דוד חיפש אתגרים ולכן, אחרי ששוחרר, הצטרף לקבוצת צעירים, שיצאה להקים את קיבוץ מרום-הגולן. הוא היה שותף לתחושה המיוחדת של מקימי היישוב החדש, הנותנים ידם למשימה חלוצית. אך משפג קסמו של המקום החדש והאווירה השתנתה, שב לקיבוץ עין-חרוד. בפעולת צה"ל באי גרין נפלו אחיו, דני, והטוב שבידידיו – חיים שטורמן. נפילת האהובים עליו דיכאה אותו מאוד וזמן רב התקשה להשלים עם אובדנם. הוא מצא כי אינו מסוגל להמשיך בעבודה השגרתית ויצא לשנת-חופשה, כדי לחסוך כספים ולצאת לטיול באפריקה ובאירופה. לאחר ששב הוא עבר אל העיר כדי לעבוד וכדי לנסות להוציא לפועל את הרעיונות הרבים שהתגבשו במוחו. היו לו שאיפות רבות ונכונות לעבוד ולהשקיע מאמצים כדי להגשים את מטרותיו. לאחר יום עבודה ארוך היה בא לבית הוריו, שעזב כשהיה נער, ומבלה את זמנו הפנוי בחיק משפחתו. מזמן לזמן היה שב לבקר בקיבוץ עין-חרוד וחבריו למשק קיוו בסתר לבם כי יחזור לקיבוץ שבו גדל וחונך ובו עוצבה אישיותו. יחד עם חברתו, צביה, חלם על הקמת משפחה ובניית בית, אך כל תכניותיו הרבות לא התגשמו והרעיונות המקוריים שלו לא יצאו לפועל. במלחמת יום הכיפורים השתתף דוד בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), השתתפה יחידתו בקרבות להקמת ראש גשר על תעלת סואץ. דוד הוליך באומץ לב ובתעוזה את הכוח שבפיקודו למשימה הקשה של הכשרת השטח לקראת צליחת התעלה, ובקרב זה נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעין-חרוד. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.