בן דוד ואסתר. נולד ביום ד' ניסן תש"ג (9.4.1943) בקהיר שבמצרים. הוא למד בבית ספר נוצרי של בני האצולה הקהירית יחד עם שנים-עשר תלמידים יהודיים אך בתקופת מערכת סיני התחיל ברוך להרגיש את עצמו לא בנוח בבית הספר והחליט לשכנע את הוריו לעלות לארץ. ההורים הסכימו – ובשנת 1957 עזבו את מצרים ואחרי שבועות אחדים הגיעו לארץ דרך יוון והשתקעו בחצור. במשך כל ימי נסיעתם לא יכול ברוך להסתיר את שמחתו על העלייה לארץ ואת חלומו להילחם עליה. תקופה זו הייתה גם מפנה גדול בחייו כי למעשה עבר מנצרות ליהדות, ובגיל ארבע עשרה ערכו לו הוריו טקס "בר מצווה" בבית הכנסת "הרמב"ם" של עולי מצרים בחצור. לאחר שנות הרווחה במצרים היו החיים בארץ קשים אבל ברוך היה אומר: "טוב לחיות בדוחק בארצנו מאשר בעושר בין הגויים". כך חיזק את ידי הוריו והרחיק את הייאוש מלבם. בחצור למד בבית הספר היסודי "משכן". עוד מגיל צעיר תפס הספורט חלק גדול מחייו. הוא היה קשור מאוד לילדים שהוריהם התקשו בחינוכם ולכן אירגן פעולות ספורט רבות כדי לסייע למניעת העבריינות בקרבם. הוא היה נוח לבריות ואהב לעזור לזולת. אחרי לימודיו בתיכון בנהלל יצא ללמוד ב"מכון וינגייט" ושם גמלה ההחלטה בלבו להיות מורה לספורט כפי שחלם מנעוריו.ברוך גויס לצה"ל בנובמבר 1962. הוא התנדב לשרת בחיל הצנחנים וטען כלפי הוריו שאם הוא וחבריו לא יתנדבו לצנחנים, כי אז מי יתנדב לחיל זה? במלחמת ששת הימים נלחם על שחרור ירושלים הבירה ותמיד היה אומר: "אמא, כשיהיה לי זמן אני אקח אותך ואת אבא לירושלים לראות את הרחובות שנלחמתי בהם". אך את הבטחתו זו לא זכה לקיים. מאז סיים את שירות החובה שלו, נשא לו אישה, הקים משפחה ונולדה לו בת. ביום ג' באב תשכ"ט (18.7.1969) נפל בהפגזת אויב באזור תעלת סואץ. הניח אישה ובת. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחצור.מפקד הפלוגה כתב דברים לזכרו, אשר פרסם בראש החוברת שהוצאה לזכרו: "בימים הראשונים לשבתנו במעוז הסתבר כי יש צורך להחליף את הרב-סמל הפלוגתי. כל המפקדים המליצו על ברוך כראוי ביותר לקבל את התפקיד, הן בזכות עצמו והן בזכות ניסיונו בעבודה עוד מתקופת שירותו הסדיר. וכך היה ברוך לרס"פ. מהרגע שקיבל על עצמו את התפקיד השתנו פני המעוז…בבוקר היום האחרון לחייו קיבל מברק מביתו, המבקש ממנו לבוא בדחיפות הביתה. הבטחתי כי אעשה כל שביכולתי כדי להשיג לו את החופשה אך כמה שעות לאחר קבלת המברק נפתחה עלינו אש מרגמות ומקלעים. כל חייל רץ לעמדתו על פי התרגולת. ברוך רץ למקלע האהוב עליו כדי לענות באש – ובדרכו נפגע בפצצת מרגמה ונפל".