בן דב ומרגוט. נולד ביום ט"ז בתשרי תש"ג (27.9.1942) בקיבוץ עין גב.הוריו שאבו תעצומות נפש משאיפתם למצוא לעצמם מנוחה ונחלה, שבה יוכלו לבנות לבניהם ולצאצאיהם קן מבטחים במסגרת חברתית צודקת. דרך חייו של אריה הייתה שזורה במלחמה רצופה על עצם קיומו של העם בארץ. כבר בהיותו בן חמש וחצי טעם אריה את טעם המלחמה, כשהועבר עם כל הילדים למקלט ביום הכרזת העצמאות. אחר כך פונה עם כל הילדים לעורף. הוא למד לימודים תיכוניים בבית הספר על שם רופין בבית ירח. הוא השתלב יפה בחברה, אך הלימודים העיוניים לא נראו לו והוא החליט ללכת לבית הספר החקלאי "כפר גלים", שם למד בצורה מעשית ועניינית תחומים שמשכו את לבו. תקופה זו של כפר גלים הייתה לגביו תקופת התארגנות מחדש. הוא קשר קשרים מצוינים במקום ואף חיזק את קשריו עם בני הכיתה בעין גב. הוא עשה מאמצים שלא להחמיץ טיול או פעולה שאורגנו במסגרת בית ירח. בטיולים אלה התבלט מאוד בעזרה ובפעילות נמרצת. הוא הלך ונקשר יותר ויותר לבית ולחברה ובעיקר להוריו שהעריכם הערכה מיוחדת והיה גאה בהם מאוד.אריה גויס לצה"ל באוגוסט 1960. לאחר שהשתחרר משירות החובה חזר למשק. הוא עבד זמן מה בחדר האוכל ואחרי כן נבחר כמרכז פעולת התרבות במשק. זה היה ניסיון נועז ראשון בקיבוץ, כי עד אז טרם ניתן תפקיד זה בידי בן כל כך צעיר. אריה הצליח בכך מאוד. הוא עסק בתחום זה שנים אחדות וקבע הרבה דפוסים לעבודתם של פעילי התרבות שבאו אחריו. ציבור גדול של מרצים ואמנים מבחוץ התקשר למשק בזכות מאמציו. לאחר שחרורו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים וכשפרצה מלחמת ששת הימים השתתף בשחרור ירושלים. אחרי מלחמת ששת הימים חל אצלו משבר נפשי וקשה היה לו להסתגל לעבודה יומיומית. לבסוף התגבר אריה והשקיע את כל מרצו בעבודה בענף הנוי. הוא התחיל לתכנן שטחי נוי בעזרת אדריכלי נוי, ולבצע את התכניות. בשעות הפנאי טיפל בעולים חדשים ובקבוצות של זמניים שהופיעו אחרי מלחמת ששת הימים ותודות לו נוצרה מסורת חיובית בתחום זה בעין גב. בראשית יולי 1969 נקרא לשירות מילואים פעיל. ביום כ"ג בתמוז תשכ"ט (9.7.1969), נפל באזור תעלת סואץ בהפגזת אויב והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בעין גב.