בן גרשון וצרנה. נולד ביום כ"א בשבט תש"ה (4.2.1945) בכפר סבא. הימים אז היו ימי סוף מלחמת-העולם השנייה כשהעם בגולה נלחם על קיומו הפיסי והעם היושב בציון נלחם על זכויותיו הלאומיות. באותם הימים, ימי ילדותו של אבינועם, ספג את האווירה של ההכרה הלאומית ששררה בכפר-סבא שהייתה במערכות-ההגנה ושקקה חיי-עבודה חקלאית. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר על שם אוסישקין, המשיך בלימודי מסגרות בבית-ספר המקצועי "אורט" ומשלא מצא את סיפוקו בכך עבר ללמוד הנהלת חשבונות בתל-אביב. היה חבר תנועת "הנוער העובד והלומד". כאשר סיים את לימודיו יצא להכשרה צעירה בקיבוץ יפתח שבגליל העליון כדי שיוכל להסתפח לחבריו בבוא מועד הגיוס לצה"ל. היה חובב גדול של ספורט הכדור למינהו, שחמטאי מעולה ונוטה לעבודות ציבוריות, ביחוד כאשר הגיעו תנועות הנוער למשקו והוא היה המקשר ביניהם. היה גם חובב רדיו, היה מפרק אותו ומרכיבו שוב ואוהב להאזין לצליליו. מטבעו היה עליז ושמח, חם-לבב ופיו מלא בדיחות לשמח את כל שבקרבתו. אהב לשחק עם ילדי המשק. כאשר הגיע יום גיוסו לצה"ל ביולי 1963 שירת במסגרת נח"ל יחד עם חבריו-לגרעין "שניר". עבר את כל שלבי האימונים ולאחר מכן קורס מרגמות ואימון מתקדם ואז הצטרף לשירות הצנחנים וקיבל כנפי צניחה. בקיבוץ אפיקים קיבל את הכשרתו החקלאית כעובד במטעי הבננות וכשהגיע להיאחזות בנח"ל גרופית שבערבה שמש כמרכז הקניות שם. בתפקיד זה הצליח מאד כי הוא דרש מגע עם אנשים רבים ושונים ובביצועו נדרשו אורך-רוח וסבלנות – תכונות שהיו באבינועם. כאשר הסתיימה תקופת ההכשרה הצבאית הגיע אל המנוחה והנחלה בקבוץ יפתח אשר כה אהב והיה לחבר-המשק. בעבודתו שם במספר ענפים גילה מסירות, נכונות לעזור בכל תפקיד ויחסו לחברים שעבדו בכפיפות אליו ועל כך אהבוהו חבריו והעריכוהו. מטבעו היה נחבא אל הכלים אך במשך הזמן התבלט באופיו הטוב והשקט. רגשני היה והרבה לעודד את הוריו אשר דאגו והתגעגעו לו. כאשר הגיעה לשיאה המתיחות בגבולות שלפני מלחמת ששת הימים נקרא אבינועם לדגל בחיל-בצנחנים ובקרב על שחרור ירושלים העתיקה נפצע, זה היה ביום השני לקרבות, וששה ימים לאחר-מכן, בערוב יום ה' בסיון תשכ"ז (12.6.1967) מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-סבא.