
בן חיה ואריה

בן אריה וחיה שני (קירשנבוים). נולד ביום ג' באב תש"ג (4.8.1943) ברעננה. למד בבית-הספר היסודי על שם "רמז" ובבית-הספר "ליאו בק" בחיפה. הראה פעילות רבה בחיים של בני-כיתתו ובלימודיו עשה חיל. לא נמנע ממעשי קונדס. מגיל צעיר הראה כשרון למוסיקה, היה מנגן בכינור, בגיטרה ובמפוחית פה. כשבע שנים מחייו הקדיש למוסיקה בלימודיו בקונסרבטוריון. ידיד מסור וטוב היה ומימיו לא היה נוהג להלשין על חבר אף-על- פי שידע כי הוא אשם במעשהו. בימי לימודיו בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון העברי בחיפה (בסמ"ת) לא נטש את המוסיקה והיה נגן קבוע בתזמורת הגדנ"ע. היה מקדיש לא מעט מזמנו לפעילות בתנועת "הצופים". בספטמבר 1961 הגיע אבינועם לגיל-הגיוס, התנדב לנח"ל וכן הגיע לקבוצת מגל. פרופיל צבאי נמוך נקבע לו ללא הצדקה לדעתו. על זכותו לעבור קורס-צניחה נלחם בכל כוחותיו עד שזכה במלחמתו. במשק מגל ראה את מעשי תוקפנותן של השכנים הערביים, אך על כל אלה לא הרגיש כל שנאה כלפיהם. כמנהגו כל ימיו המשיך בנגינה ובשעה שלא עסק בכך היה שולח ידו לכתיבה על נושאים שונים ונפשו מצאה לה ביטוי גם בדברי שיר וחרוז, ביחוד כתב שירי-מולדת ואף השתפך בנושא השואה, שלא היה קרוב אליו כיליד-הארץ. הוא גם נמשך אחרי הקורס לאמנות בבית-הספר לפעילי ההסתדרות ואף בצילום עסק. אחרי שחרורו מן הצבא היה יוצא למילואים מדי פעם וגם בימים לפני מלחמת ששת הימים. אבינועם יצא מירושלים הבירה כשהוא משמש מפקד-כיתה על גבעת התחמושת. בשעה שכיתתו הסתערה על היעד שימש בתפקיד מפקד-פלוגה ונפל תוך גילוי אומץ-לב ותושייה, ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.
בשנת 2019, תשע"ט, משפחתו משתפת מתוך שיר שכתב אבינועם: "גם כעם מלכד, בנחש לא פגענו. גזענות לא נמוגה בכלל ואולי הוא נמצא במגל…"
יהי זכרו ברוך.