בן מרדכי ורבקה. נולד ביום י"א בניסן תש"ה (25.3.1945) בחיפה. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "מעלה הכרמל". היה חבר בתנועת-הנוער של "השומר הצעיר". במהלך לימודיו התיכוניים השקיע במקצוע המכונאות בבית-הספר "בסמ"ת". שקט היה מטבעו וצנוע, ואף כי חיוך היה מרחף על שפתיו רציני ביותר היה בשעת הצורך. תמיד היה מוקף חברים וידידים מסורים, בנימה השקטה והצנועה שבו ידע להרחיק ריב ומדון, מטבעו לא היה מטיל אשמה בזולתו. את חייו החברתיים הקדיש לתנועתו, שבה פעל כחניך – וגם כמדריך לאחר-מכן. בייחוד אהב לסייר לאורכה ולרוחבה של הארץ. באוקטובר 1963 גויס לצה"ל ועם חבריו יצא לגרעין נח"ל אשר בו מילא את התפקיד של מרכז-הגרעין. לאחר תקופת-ההכשרה הגיע לאימון המתקדם. כושר גופני מיוחד היה לו ותחושת החובה והמצפון הביאו אותו לצנחנים. בין הצנחנים נעשה חביב על החברים, כי ידע לעודד את עמיתו ולשמור על מורל הגבוה של כולם. היה דרוך ונכון לכל משימה. כשסיים את שירותו הצבאי יצא גרעינו להשלמה בקיבוץ מצר, אשר בו בנה את ביתו יחד עם חברתו לגרעין. בקיבוץ היה פעיל ביותר בייצוג הגרעין במזכירות המשק והשתלב בעבודת המוסך שם. בראשית ימי הכוננות למלחמת ששת הימים נקרא זאב לדגל כשם שהיה נקרא למילואים קודם-לכן. הוא קיווה כי לא יקרה דבר וממכתבו שנכתב יום אחד לפני נפלו קורן מטען של מורל גבוה ובו ביקש לא לחוש פאניקה. למחרת היום, ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב שנערך בסנהדריה אשר בירושלים הבירה. בהימצאו בעמדת-מרגמות נפגע מפגז אויב פגיעה ישירה. הניח אישה ובת שלא מלאו לה שנה בנפול אביה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר- הרצל בירושלים.