בן מיכאל ונעמי. מוותיקי קיבוץ אפיקים. נולד ביום כ"ה בסיון תש"ב (10.6.1942) בקיבוץ. הוא בא לעולם בעיצומה של מלחמת-העולם השנייה, שנות-ילדותו עברו עליו בתוך מלחמת-הקוממיות ונערותו – במערכת סיני. בהצטיינות למד בבית-הספר היסודי וסיים את לימודיו בו. לאחר-מכן למד וסיים את לימודי בית-הספר התיכון החקלאי בבית-ירח. כוחו הפיסי בלט בספורט, בו היה פעיל מאוד ושימש גם כמדריך חטיבת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים. השתייך ל"הפועל" אבל פרט לכושר היה עולמו מלא עשיר, שקט ומסודר ושיווי משקל הרמוני שלט בו. 
ביולי 1960 גויס לצה"ל ויואב עבר כמה קורסים: מ"כים, נח"ל מוצנח, קורס-קצינים – את כל אלה עבר בסיירת "גולני". כמפקד-מחלקה הוטלה עליו משימה עצמאית בשעת הפשיטה על נוקייב. את אחד המוצבים הסורים איגף יואב בשקט ועד מהרה חיסל אותו מאחור – וכך התאפשר המשך הפעולה באין מפריע. לאמיתו של דבר לא שש יואב אלי קרב. הנשק וכל אביזריו היו שנואים עליו ונפשו הייתה פתוחה לטבע וליופיו. תרגיל שעלה יפה לא היה בו כדי להלהיב כשם שהדר-הטבע וכל אשר בו יכול היה לשמח את נפשו ולהעשיר אותה. בשעות-הפנאי נמשך לצילום וכיום נמצאים בידי המשפחה צילומים רבים ומיוחדים. הוא נחשב לחייל טוב ולמפקד שידע את עבודתו, בצה"ל הגיע לדרגת סגן. מדי פעם היה יוצא למילואים ובין יציאה ליציאה, כשהיה בקיבוץ, עסק בחקלאות. את צו-הקריאה לדגל לפני מלחמת ששת הימים קיבל בקיבוץ, כשהוא שקוע בבעיות שונות בראשית בניין משפחתו בקיבוץ ואחרי היותו לאב.
יואב לחם בקרב על גבעת התחמושת ואילו הדברים שאמר בקול שקט ובטוח למחלקתו טרם צאתו לקרב: "חבר'ה, מה שאמרתי הוא כל מה שאני יודע, לא נותר לנו אלא לסמוך על כוחנו וכוח רצוננו. ואולי בעזרתו של היושב למעלה נוכל להתגבר על הבעיה הנוראית הזאת". המחלקה נפגעה כמעט כולה תוך זמן מועט. אבל הוא אירגן מספר חיילים וניסה לתקוף עמדת-אויב במרכז היעד תוך הסתערות חזיתית, כשהוא וחייליו חשופים לאש האויב, נפגע פגיעה ישירה ונפל. סגן יואב צורי נפל בקרב על גבעת התחמושת ביום השני לקרבות, כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) הותיר אחריו הורים, אישה וילד בן שנתיים, שתי אחיות ואח. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות באפיקים.