בן דוב וצפורה. נולד ביום כ' באדר ב' תרצ"ח (23.3.1938) בחיפה. מצד אביו היה דור שישי בארץ, ממשפחה חסידית וחלוצת ענף-היין ("יקבי פרידמן") ומצד האם היה נין לחלוצי רחובות. התחנך בבית- הספר היסודי הדתי "יבנה" ובבית-הספר הריאלי בחיפה. לאחר- מכן, כדי להשלים את חינוכו בתיכון, יצא לפרדס-חנה. בפנימייה שבבית-ספר היה נחבא אל הכלים וצנוע – ואלו התכונות חיבבוהו על הכל. את רעייתו-לעתיד מצא גם כן במקום הזה והיא בת למושב גן-השומרון. באוגוסט 1957 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים. כחניך מצטיין סיים קורס מ"כים, ומשם נשלח לקורס-קצינים עד שלבסוף הגיע לדרגת סגן. אולם למרות היותו מסור לצנחנים החליט לבחור בלימודי-ההנדסה. בכוחות עצמו ובעזרת אשתו היה חוסך את דמי-לימודיו בטכניון העברי בחיפה. תקופת-לימודיו הייתה קשה עבורו כי היה על כתפיו גם עול תשלום חובותיו כקצין-צנחנים במילואים וגם עבודה בחופשות כטרקטוריסט בסדום. בכל זאת מצא זמן להקדיש למשפחתו ולבוא לעזרת כל חבר נזקק. את הפקולטה למכונות סיים בהצלחה רבה והתחיל לעבוד כמהנדס לתכנון ולהנדסה תעשייתית. בעבודתו המקצועית התפתח עד מהרה והצליח. רצונו היה לרכוש ניסיון נוסף, לשם כך היה עובד כמהנדס מייעץ "פרטי". היה מסור למשפחתו, לעבודתו, לעמו ולמולדתו ללא גבול. בכל פעם שהגיע אליו דבר התנכלויות אויבינו בגבולות שאף לגמול להם. מדי פעם היה נקרא למילואים ובמסגרת זו היה גם בזמן מלחמת ששת הימים. ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), בקרב שנערך בדרך שכם שירת כסגן מפקד פלוגת חיל-הצנחנים ובקרב זה נפל אחרי מלחמה של אומץ-לב ובטחון. הניח אישה, בת ובן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הרמטכ"ל ציין אותו לשבח על גילוי אומץ-לב ודביקות במטרה – וכך תואר המעשה בתעודת הצל"ש: "ביום 6 ביוני 1967, בקרב על שחרור- ירושלים, לחם סגן פרידמן מרדכי ז"ל כסגן מפקד-פלוגה ביחידת-הצנחנים. במהלך הלחימה נעצרה יחידתו מול עמדה מבוצרת והניסיון לשתקה הסתיים באבדות. סגן פרידמן מרדכי ז"ל הסתער בעצמו על העמדה כדי לחסלה ובעמדה זו נפגע ונהרג". הוא לחם יחד עם פקודיו והיה לא רק מפקד כי אם גם חבר המוכר ומכובד כ"מורדי". בתחקיר ב-2017 עודכן כי צל"ש הרמטכ"ל הומר לעיטור הגבורה.