בן-הזקונים של יעקב וויקטוריה. נולד ביום י"ד באייר תש"ב (1.5.1942) בסופיה אשר בבולגריה. בשנת 1949 עלה שלום עם משפחתו לארץ, למד בבית-הספר היסודי "עין-כרם" ובמהלכם הצטיין. היה פיקח ועליז ותכונותיו אלו אפיינו את אישיותו. הוא ידע לשבות את לב כולם. רק לעתים רחוקות היה ענין כלשהו מעכיר את רוחו העליזה. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים המשיך את לבית הספר התיכון ב"בית-הכרם". שלום גילה פעילות רבה בתנועת "הנוער העובד" ובגדנ"ע. אהב את נוף הארץ והרבה לטייל בה וסידר את צילומיו באלבומים. אהב את ירושלים בכל נפשו ולא אחת חשב בקול על ירושלים המשוחררת ושאף לראות את ירושלים בשלמותה. באוקטובר 1960 גויס במסגרת תנועת-הנוער לנח"ל ושהה במסגרת השירות ללא תשלום בקיבוץ פלמחים אשר בו קשר את עתידו. לאחר שסיים את האימון המתקדם שוחרר מהצבא,נשא לאישה את אחת מבנות פלמחים והשתלב מהר בחיי-הקיבוץ. בשנת 1964 חזר לעיר, ועבד במרכז למיכון משרדי. לאחר שנה וחצי עמד להתמנות לתפקיד מנהל-מחלקה. מדי פעם היה יוצא למילואים ובפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא לדגל והשתתף עם מחלקתו בכל קרבות הטיהור אשר נערכו בדרך שכם – ירושלים. בעוד הכוחות מתקדמים לכיוון רחבת-המסגד תפס שלום עמדה ליד שער הקונסוליה האמריקאית ונפגע בחילופי- האש. הוא נפל בלי שזכה לראות בהתגשם שאיפתו על ירושלים השלמה. זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הניח אישה ותינוק שטרם מלאה לו שנה אחת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.