בן דויד ואליס. נולד ביום י"ז בניסן תש"ב (4.4.1942) בעיר מרקש אשר במרוקו. את שנות ילדותו עשה בארץ מולדתו ושם למד בבית ספר יסודי. מצעירותו נמנה עם תנועת נוער ציונית אשר פעלה בקרב יהודי המקום. מאיר לחץ על הוריו וכתוצאה מכך הסכימו להרשות לו לעלות במסגרת "עלית הנוער" – ובשנת 1956 עלה לארץ, והוא אז בן 14. כאשר עלה לארץ התקבל לחוות הנער הציוני על שם גולדשטיין בירושלים, שם סיים גם את לימודיו התיכוניים. היה נער אחראי ומסור. קבוצת ילדים צעירים נמסרה לטיפולו ולהדרכתו. נתחבב על חניכיו ועזר לילדים אשר בהם טיפל והיה דמות מחנכת. במשך שנתיים היה יושב ראש במועצת הנוער של החווה. לאחר שסיים את לימודיו התגייס לצה"ל באוקטובר 1961 ושירת בנח"ל. יצא לקורס מפקדי כיתות ושימש כמדריך. בתום שירותו הצבאי נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים ואחרי שלוש שנות לימודים עמד לקבל את התואר הראשון במדעי המדינה ובאנגלית. בימי לימודיו הדריך קבוצת נוער במשך שנה אחת. התעניין בחיים הפוליטיים ועמד לצאת להשתלם בארצות הברית ביחסים בינלאומיים, כי שאף לעסוק בענייני מדינה במשרד החוץ, אולם שאיפתו לא הגיעה למימוש. מטבעו היה חברותי מאוד, אהב ספורט וחיבב מוסיקה וספרות. את ירושלים אהב אהבה עזה ואף כי הוצעו לו מקומות עבודה שונים לא הסכים לעזוב אותה כי בה חי מיום בואו לארץ – ועד נפלו במלחמת ששת הימים. מאיר נפל ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), היום השני לקרבות. מאיר היה לוחם בפלוגה שפרצה את הגדרות של בית הספר לשוטרים ופתחה את הדרך להמשך הלחימה של הגדוד, ובמשך קרב זה, שנערך בגבעת התחמושת, מצא את מותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.