בן פנחס ואדלה. נולד ביום ט"ז בתמוז תש"ו (15.7.1946) בעיר נובוסול אשר בפולין. משה היה כמעט בן שלוש כאשר עלתה המשפחה לארץ בשנת 1949והתיישבה בקרית ים. הוא למד בבתי ספר יסודיים – תחילה "מפלסים" ולאחר מכן ב"זבולון". לאחר שסיים את לימודיו היסודיים המשיך בבית ספר תיכון מקצועי בקרית ים. גישתו ללימודים הייתה מקורית ביותר: מחברותיו שימשו לו גם מקום להכנת שיעורים וגם כר לדמיונו הפורה, כי בין פסוקי התנ"ך ושירי ביאליק אפשר היה למצוא צורות הנדסיות מסובכות ובעיות חשבון בלתי מובנות. התמיד בדרכו לעשות את הנכון בעיניו בצורה שנראתה לו כטובה ביותר וזה היה הקו אשר הנחה אותו כל השנים. לא תמיד הלך בתלם לשביעת רצון הכלל, אך קשה היה לכעוס עליו בגלל חיוכו הרחב, פשטות הליכותיו ויושר לבו – אלו התכונות שמשכו אליו אחרים להצטרף אליו בשמחתו ובצחוקו. הוא היה מחבב ספורט והשתייך ל"הפועל". עליז ושמח היה מטבעו. היה מן הבחורים האהובים בקרית ים כי אהב "לעשות שמח" ולראות את הכל כמות שהוא ולקבל את הדברים כעובדות שאין לשנות אותם (וכפי שהיה נוהג להגיד: "אין בוכים על חלב שנשפך"). בשעות הפנאי אהב לצייר אף כי לא התיימר להיות צייר. שאף להשתלם בכך כי הציור היה לו צורך נפשי לבטא את עולמו הפנימי שהיה מלא חוויות. בשעת גיוסו לצה"ל התנדב לחיל הצנחנים. דייקן היה בכל מעשיו והוא עשה כל מה שעשה בצורה מושלמת. נחשב לבעל מקצוע כסמל מרגמות, ופעם בתרגיל מילואים, אשר קדם למלחמה, נזהר שלא לטווח את מרגמותיו אל יעד, כי בקרבתו נמצאו שאר חיילי הגדוד והוא לא רצה לסכן את חבריו. כצנחן היה נוהג לעודד את חבריו הצעירים ממנו בצנחנות ולהרגיע אותם. גם כשהרגיש עצמו ברע והיה חולה יצא לאימונים וזה מעיד על כוח רצון חזק שמוביל להתגבר על כל הקשיים. באחד המסעות, דרך משל, שבר את רגלו אך הוא לא סיפר על כך לחבריו ולמפקדיו עד גמר המסע, שמא יחזירו אותו באמצע הדרך. בפעולת התגמול בקלקיליה הייתה ידו נתונה בגבס וסירב להישאר ולא לצאת לפעולה עם חבריו. הוא היה בכוח החילוץ שהתבסס בניר אליהו והיה מוכן לצאת לכל קריאה ולתת יד למבצע. בקוצר רוח חיכה לצו שיקראו לו לצאת למערכה באותם ימי המתיחות שלפני מלחמת ששת הימים. בבוקר אשר בו קיבל את הצו, לא היה גבול לשמחתו. במלחמה היה מפקד עמדת מרגמות ובקרב שנערך בסנהדריה אשר בירושלים, ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל כשנפגע פגיעה ישירה מאש האויב. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.