בן קורט ויהודית. נולד ביום ט' בשבט תש"ה (23.1.1945) בברלין, בירת-גרמניה, בימיה האחרונים של מלחמת-העולם השנייה. בשנת 1952 לאחר שנמלט יחד עם אמו מארץ קומוניסטית ולאחר מסעות מייגעים הגיעו לארץ והתיישבו בפתח-תקווה בדירה קטנה אשר הכין להם אבי-המשפחה, שעלה לפניהם לארץ. למרות קשיי- השפה מצא מיכאל שפה משותפת עם חבריו והתחבב על מוריו בשל שקדנותו. מיכאל אהב את הטבע – את כלבו ואת ציפוריו שהיו רעיו בביתו וכל שיח וצמח בשדה היו לו חברים. מיכאל למד בבית-ספר יסודי ולאחר-מכן למד את מקצוע המסגרות באופן יסודי, כי כוונתו הייתה לבוא לעזרת המשפחה מאחר שמצבה הכלכלי היה קשה. הוא אהב ספורט ואהב את הטיול בארץ כשהוא רכוב על גבי אופניים. במאי 1964 גויס לצה"ל והתנדב לחיל הצנחנים. מיכאל לא התאמץ להבליט את עצמו במיוחד אך כולם ידעו כי אפשר לסמוך עליו ובשל כך אהבו אותו. מיכאל היה מלא בטחון עצמי, חברותי. מוכן לעזור לזולת, אבל בנוסף לכל אלה הייתה צניעותו רבה. כאשר שוחרר מן הצבא חזר לביתו. מיכאל היה מחוסר עבודה והמצב בארץ בימים ההם היה קשה. משפחתו רצתה שהוא ימצא את מקומו בחוץ-לארץ אך הוא מאן לשעות לפניות של בני-משפחתו בטענה כי רק בארץ מקומו. ביוני תכנן להתחתן והחליט לרהט את דירתו במו ידיו, אף-על-פי שמקצועו לא היה מקצוע הנגרות. מזמן לזמן היה יוצא למילואים וכן נקרא לדגל לפני מלחמת ששת הימים, וביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב שנערך במערך מבוצר של שייח'-ג'ראח בירושלים הבירה. הוא נפל מצרור אשר בא מאחד הבתים שאליהם עבר חלק מהירדנים שבמערך. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.