רב טוראי
אמנון יעקובסון

בן נעמי וצבי

חטיבה 55

סיפור חייו

בן צבי ונעמי. נולד ביום י"ד בכסלו תש"ג (23.11.1942) ברחובות. בן ארבע היה כשמשפחתו עברה להתיישב במושב שאר ישוב שבעמק החולה. כאשר פרצה מלחמת הקוממיות ולאחר שאביו התגייס לצה"ל עברה האם, עם אמנון ואחותו, לנהלל שבעמק. בהגיע אמנון לגיל הלימודים לא נגמרו טלטוליו כי בשנת 1951 שוב עקרו הוריו את ביתם למושב היוגב והוא צריך היה לעבור אל בית הספר היסודי בעיר הקרובה, עפולה, כשהיא במרחק כמה קילומטרים מביתו. אף על פי כן התגבר אמנון על הקשיים האלה, היה תלמיד טוב ויחד עם לימודיו השתלב בחברת הילדים שם ואף בפעילות הספורטיבית שלהם. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים למד בבית ספר חקלאי אשר בכפר גלים כיאה לבן משפחה תושב מושב. בכפר הנוער הזה הייתה כיתתו מגובשת וקולו היה בעל ערך מכריע, כפי שמחנכו העיד עליו באותם הימים. היה חבר בתנועת "הנוער העובד" ואת אהבתו לספורט שהראה בהיותו תלמיד, גילה בהשתייכותו ל"הפועל". על תחביבו זה אפשר להוסיף את הנגינה בחליל ובמפוחית פה. כאשר סיים את לימודיו בכפר גלים והגיע לגיל הגיוס נשא את נפשו להצטרף ליחידה קרבית ורצה להיות טייס אבל מפני ליקוי חלקי בהבחנת צבעים לא התקבל לחיל זה ונאלץ לוותר על חלום הטיסה. אך הוא לא רצה להתרחק מן עולם התעופה – ובאוגוסט 1961 התנדב לחיל הצנחנים. גם אחרי שחרורו מצה"ל היה הקשר שלו לתעופה הדוק. עוד בהיותו צעירנטה אמנון להתעסק בפירוק מכונות, וכחלק מעיסוק זה בלטה נטייתו למכניקה. נטייה זו התגלתה בו גם בעבודה, שבה התעסק לאחר מכן, בהתקבלו לתעשייה האווירית כמכונאי מטוסים. מטבעו היה שקט וצנוע ויחד עם זה שמח ומלא עליצות. גם בנעוריו לא היה מתלונן על קשיים שונים ובימי שירותו בצה"ל היה מוכן להתגבר עליהם גם כשאימוניו היו קשים. לאחר שירותו הצבאי נאבק בכוחותיו לרכוש מקצוע ומעמד חברתי תוך עבודה ולימודים בערבים ובכל זאת ברוח טובה וללא תלונה. אהב חברה ורכש לו ידידים בנכונותו לעזור לזולת. מפני כן היו לו חברים בכל רחבי הארץ וגם במקום עבודתו. בשנה האחרונה לחייו רקם תכניות לקראת עתידו המשותף עם בחירת לבו. כשנקרא להתייצב לדגל בשירות מילואים, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, יצא מתוך בטחון עצמי והרגיע את הוריו באמרו להם: "אל תדאגו… הכל יהיה בסדר. נתראה בקרוב". אבל אמנון יצא ולא חזר, כי בקרב שנערך בגבעת התחמושת ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל כאשר פגע בו כדור ליד מגורי הקצינים, לאחר הפריצה לתעלת הקשר. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. עמד לשאת לאישה את בחירת לבו כחודש אחרי המלחמה. 



בשנת 2019, תשע"ט אחותו כותבת לו:אמנון אחי הבכור והנערץ, טוב הלב ויפה התואר. לעולם תחסר לי, גיבור שלי. אחותך, טליה.

יהי זכרו ברוך.

צרו קשר

דילוג לתוכן