אליעזר, בן הזקונים של רוזלי ונפתלי, נולד ביום ט"ו באייר תש"ט (13.5.1949) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "כרמל" בחיפה והמשיך בלימודי קודש בישיבת "בני-עקיבא" בכפר הרא"ה, במגמה הריאלית. אליעזר היה חבר בתנועת "בני עקיבא" ואף הדריך בה. כבחור דתי מתוך הכרה עמוקה, הקפיד על קלה כחמורה. הסידור, הטלית והתפילין, שקיבל לבר-מצווה, ליוו אותו בכל דרכיו – עד יומו האחרון.אליעזר גויס לצה"ל בסוף ספטמבר 1967, ויחד עם חבריו לגרעין בתנועה התנדב לשרת בנח"ל. יחד איתם עבר את הטירונות, סיים בהצלחה קורס צניחה ויצא לשל"ת בקיבוץ בארות-יצחק. כאשר חזר לתעסוקה מבצעית, השלים אליעזר קורס קשרי חי"ר. בכל תקופת שירותו היה אליעזר אהוד על חבריו ועל מפקדיו ובתעודת השחרור מהשירות הסדיר אף צוינה התנהגותו כ"טובה מאד".בסוף ספטמבר 1970, לאחר ששוחרר מהשירות, המשיך אליעזר בלימודיו בבית-הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, במגמה של אלקטרואופטיקה. לפרקים היה נקרא לשירות מילואים ועשה אותו כקשר בפלוגת סיור של חטיבת צנחני-מילואים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא אליעזר ליחידתו ויחד עם חבריו-לנשק השתתף בקרבות הבלימה העקובים מדם נגד המצרים בסיני. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), כאשר התכוננו כוחותינו לצליחת התעלה היה אליעזר קשר של חולית סימון לזחל"מי פלוגת הסיור. בהגיעם למרחק חצי קילומטר מהתעלה החלו המצרים להנחית אש מרגמות על חולית הסימון. פצצת מרגמה פגעה באליעזר והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו, שהיה יחד עמו בעת ההפגזה, כי "אליעזר ז"ל היה חרוץ ושקדן, מלא מרץ ויזמה. כל תפקיד ביצע במסירות ועם כל הלב ותמיד סחף אחריו את כל הסובבים אותו. גאה אני בזכות הגדולה שזכיתי בכך שהוטל עלי לפקד על חיילים מעולים כאליעזר וחבריו, ושותף אני בתוגה וביגון על חברינו, שמסרו נפשם ולא שבו מהקרב הנורא".