
בן בתיה ויעקב

בן יעקב ובתיה. נולד ביום ו' בתמוז תש"ה (17.6.1945) בתל-אביב. היה תלמיד בבית החינוך על שם א"ד גורדון והצטיין בלימודיו. במקצועות הכרת-הארץ, טבע וחקלאות התעניין עד כדי שהתבלט בהם. את לימודיו המשיך בבית-ספר "אורט" ("יד סינגלובסקי") במגמת מכשירנות ומכניקה עדינה ובהצטיינות סיים את ארבע שנות לימודיו התיכוניים. מתמטיקה הייתה אחד מתחביביו שאהב "להשתעשע" בו עוד מגיל הצעיר. גם ידיעת הארץ נחשבה לתחביבו ואת המקצוע הזה היה ממחיש בטיוליו לאורכה ולרוחבה של הארץ, אשר בהם צילם צילומי נוף לא שכיחים עם כל בעלי החיים והצומח אשר הזדמנו לו. מנעוריו היה חניך "השומר הצעיר" ובאוקטובר 1964 התגייס לצה"ל כחבר גרעין "נחשון". עם תום הטירונות יצא לקורס מפקדי-כיתות, אשר לאחריו היה גם מדריך בקורס. בנוסף עבר קורס צניחה בנח"ל המוצנח. יש לציין כי אברהם מטבעו לא היה שש אלי קרב אך מאהבת המולדת היה נמשך להגן עליה – ומכאן התנדבותו לצנחנים. עוד לפני שסיים את שירותו הסדיר התחיל ללמוד במכון הממשלתי להנדסאים ולהכשרת טכנאים, אלא שלא הספיק לסיים את לימודיו של שנת הלימודים הראשונה. מדי פעם היה יוצא למילואים וגם במלחמת ששת הימים היה במסגרת זו. ממכתביו הרבים למשפחתו ולחבריו היו הדי בטחון ואופטימיות עולים מהם. לפני פרוץ מלחמת ששת הימים בא הביתה לחופשה ובבואו היה מרגיע את בני-ביתו כאשר היה אומר בחיוכו הלבבי: "אל תדאגו לי, אני אהיה בסדר. שמרו על עצמכם!" עובדה זו מוכיחה על מסירותו לביתו ועל עדינות נפשו. ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), בקרב שנערך במערך המבוצר של שייח'-ג'ראח בירושלים הבירה, נפל אברהם בשעה שטיהר את אחד הבתים מכוחות-האויב נפגע מאש שנפתחה מגדר-אבנים שממול לבית. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.
בשנת 2019, תשע"ט, משפחתו כותבת עליו: בדמי ימיו נפל, חכם, רגיש וערכי, אוהב האדם הטבע והארץ, שטייל במרחביה וצילם נופיה.
יהי זכרו ברוך.