בן אמיל ורחל. נולד ביום כ"ח במרחשון תש"ו (4.11.1945) ברחובות. דור ששי לרבנות האדמו"ר שניאור זלמן מלאדי. אמו היא ממשפחת הרב סלונים מחברון. אליעזר היה בין התלמידים המצטיינים בסיימו את לימודיו היסודיים בבית הספר "עמישב" ולאחר מכן למד שלוש שנים בבית הספר "תיכון חדש" אשר בתל אביב, בשנה רביעית למד בבית הספר התיכון "אנקורי" במגמה ההומנית. החל מכיתה ד' השתייך לתנועת "השומר הצעיר". אהב לקרוא ספרים ולא פחות מזה חיבב טיולים וסיורים בארץ, המונצחים בצילומים של נוף ואדם. היה חביב על כל חבריו לתנועה, ולאחר מכן, כשגויס לצה"ל, נתחבב גם על אחיו לשירות ושמו נודע בכל בהשתתפות פעילה במסיבות חברים ובפקחותו השנונה שהתבטא בהומור שלו. יחד עם גרעין "יהב" של תנועתו יצא לנח"ל כשהגיע מועד גיוסו ביולי 1963. אליעזר שהה בימי טירונותו ולאחריהם בהיאחזות כרם שלום ובקיבוץ שמיר (שם עסק בדיג, עבודה אהובה עליו מאד). כשנגמרה תקופה זו עבר את האימון המתקדם ביחידת הנח"ל המוצנח ומה מאושר היה כאשר הגיע היום בו ענד על חזהו כנפי הצניחה. בתום תקופת שירותו הצבאי חזר לקיבוץ רבדים והיה שם כשנה. גם תקופה זו של שירות בצבא הנציח בצילומיו. אחרי שעזב את הקיבוץ ועשה זמן מה בעיר החליט לחזור ללימודיו ונרשם באוניברסיטה של תל אביב בפקולטה למשפטים. היה יוצא למילואים במסגרת הצנחנים וגם בימי המתח והכוננות שלפני מלחמת ששת הימים נמצא באותה מסגרת. אליעזר מאד דאג למשפחתו באותם הימים, כי ידע שאם יקראו לצנחנים יהיה המצב בכל רע, וכך הוא התבטא לחבר שלו: "מה שיהיה אתנו – יהיה, אך מה יהא על ההורים"? אך כשיצא למלחמה הטיל את עצמו לתוך סערת האש – ונפל בקרב שנערך בסנהדריה בירושלים ביום השני לקרבות, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967) על שחרור עיר הקודש וסביבותיה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.