בן אברהם וחנה. נולד ביום שבעה-עשר בתמוז תש"ה (28.6.1945) בחדרה. אביו היה מפקד ב"הגנה" והוריש את העוז והאומץ שבלבו לבנו אליהו. את לימודיו היסודיים סיים אליהו בבית הספר היסודי על שם ארלוזורוב ואת התיכוניים – בבית הספר שבחדרה. חביב היה על כל חבריו ואהוב על מוריו, כי כל מה שיצא מפיהם היה שותה בשמחה בהיותו צמא ידיעות. השתייך לתנועת "הנוער העובד" ומיד עם כניסתו לתנועה התבלטו תכונות המנהיג שבו. רצונו העז, היכולת שבקרבו והמעשה – הם שהנחוהו להיות מדריך, וחניכיו, הפזורים בשכונת בורוכוב בחדרה, ובמעין ברוך העריצו אותו. במעין ברוך היה מדריך קבוצת "נרקיס", בני כיתה ט'. שאיפתו כמדריך קבוצה זו בכל פעולותיה התרבותיות הייתה לגבש את חניכיו לקבוצה אחת ואף בשעות ייאוש ומצוקה היה מעודד אותם בעליזותו וברוח החיים שבו, אף כי הוא ידע להיות גם רציני. את שעות הפנאי שלו הקדיש לצילום ואף אהב את אמנות הבידור. יפה נפש היה ואציל רוח ומוכן למסור את נפשו על הצלת האומה. גיוסו לצה"ל באוקטובר 1963 היה עם גרעין התנועה שקיבל את הכשרתו במעין ברוך. בצבא, כמנהגו בקיבוץ ובהדרכה, ידע לעשות הכל בבטחה ובידע ואף בכוח האמונה העזה שבקרבו. בנח"ל המוצנח, שאליו השתייך, היה עוקף כל קושי והצליח בצניחה ככל שאר חבריו. הוא לא יצר בעיות ולא התלונן ואת תפקידיו קיבל באהבה ומילא אותם במסירות. מההדרכה התנועתית ירד עם חברי הגרעין לדימונה לחצי שנה של שירות בהנחלת הלשון ומשם עבר לקיבוץ מעין ברוך. הוא היה מרכז ועדת התרבות בקיבוץ והרוח החיה בשמחות כגון: מסיבות של נישואים וימי הולדת. היה נקרא לשירות מילואים מדי פעם וכן היה גם בתקופת הכוננות והמתח שלפני מלחמת ששת הימים. אף אז היו חברים שואבים ממנו עידוד. בקרב שהתחולל ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), בבית הספר לשוטרים אשר בירושלים נפל אליהו כשפגז מרגמה פצע אותו פצעי מוות. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחדרה.