אורי, בן פרלה-וידה ועזרא, נולד ביום ט' באייר תרצ"ח (10.5.1938) בסופיה שבבולגריה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט (1949). לאחר שעלתה משפחתו ארצה, הובאה למחנה העולים בפרדס חנה. כעבור זמן קצר מת אביו ואורי נשלח להתחנך בקיבוץ משמר-העמק. מיד התערה בחברה והיה פעיל מאוד במוסד החינוכי. הוא היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", ברבות הימים הדריך ילדי עולים במעברת מנסי ואחרי-כן הקים את קן "השומר הצעיר" ביקנעם עילית והדריך בו. לפני שגויס לצבא הדריך שנה בקן התנועה בצפון תל-אביב.אורי גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1956 והתנדב לצנחנים. לאחר הטירונות עבר קורס צניחה והשתתף במבצע "קדש". לאחר שהשתלם בקורס מ"כים ובקורס קציני חי"ר, הוצב כמפקד מחלקה בגדוד צנחנים. כשסיים את שירותו הסדיר, הועלה לדרגת סגן והוצב לשירות מילואים כמ"מ בגדוד אחר ואחרי-כן כמ"מ נ"ט. זמן-מה לאחר שסיים את שירותו הסדיר, יצא לשנת עזרה לכרמיה מטעם משמר העמק ופעל שם רבות בריכוז ועדת התרבות. אורי רצה להתנדב לשירות קבע, אך המשק לא אישר זאת, ורק כעבור זמן חזר לשרת לפי בקשת הקיבוץ הארצי כמפקד היאחזות כרם שלום וכמפקד פלוגה של שבע מחלקות נח"ל במשקים בדרום, שבהם היו גרעיני נח"ל של "השומר הצעיר". אחרי שסיים שנתיים של שירות בצבא הקבע בסוף 1963, נשא לאישה את לאה, ששימשה כפקידה שלו, בזמן שהיה מפקד היאחזות כרם שלום. אחרי-כן יצא עם אשתו לבוליביה, כמדריך חקלאי במשלחת הצבאית של הנח"ל. הוא עשה שם שנתיים כמפקד חווה חקלאית בכפר אינדיאני נידח בג'ונגל והצליח בתפקידו, לשביעות רצון הבוליבים והישראלים כאחד. אחרי שחזר מבוליביה סיים אורי את שירות הקבע והוצב לשירות מילואים כמ"פ בגדוד צנחנים. כעבור זמן מונה לתפקיד מ"פ מפקדה בגדוד אחר והשתלם בקורס קציני סיור של חיל השריון. בתפקידו כמ"פ מפקדה העריכוהו מפקדיו כקצין מצוין, אחראי ומבצע ביעילות את המוטל עליו. בשנותיו האחרונות שימש כמ"פ מפקדה בכיר בגדוד הצנחנים והועלה לדרגת רב-סרן. כשחזר למשמר העמק, החל לעבוד בענף הבקר לבשר וכעבור שנה ריכז את הענף. באותו זמן גם ריכז את קן "השומר הצעיר" במוסד החינוכי שם. אורי הרבה לעסוק בפעילות ציבורית ואף ביקש ללמוד סוציולוגיה. הכול ידעו שאפשר להעמיס על כתפיו תפקידים ולסמוך עליו שיבצעם כהלכה. בשנת1969 קיבל עליו את תפקיד מזכיר הקיבוץ ובשנת 1971 נסע לדרום אמריקה לחודשיים כדי לנסות למכור שם את תוצרת התעשייה של משמר העמק. בשנת 1972 נפל אחיו הצעיר, שהתחנך במוסד במשמר העמק בעת מילוי תפקידו והדבר פגע באורי קשות. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא אורי מיד לגדוד ועמו השתתף בקרבות בגזרה הדרומית של תעלת סואץ. הוא לחם לשחרור מעוז "בודפשט" וחצה את התעלה לצדה המערבי. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), בקרב על העיר סואץ, נכנס אורי לתוך אזור הלחימה מתוך דאגה ומסירות לאנשיו, אף-על-פי שתפקידו לא דרש זאת. בדרכו עבר ליד טנק ישראלי שנפגע, וכדי לחלץ את הצוות ירד מהג'יפ שלו, למרות האש החזקה שניתכה עליו ואף-על-פי שהטנק היה עלול להתפוצץ בכל רגע. כשהתקרב לטנק, נפגע ונהרג. במעשה זה הראה "אומץ-לב, קור-רוח ודבקות במשימה" – כלשון הציון-לשבח שהעניק לו הרמטכ"ל לאחר נופלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במשמר העמק. השאיר אחריו אישה ובן, אם, אח ואחות.