בן אברהם ושמחה. נולד ביום כ"ז בשבט תש"ג (1.2.1943) בירושלים. את לימודיו התחיל "בתלמוד תורה" בשכונת ימין משה ולאחר-מכן למד בבית-הספר היסודי "נחשון" בעיר והשלים את לימודיו היסודיים בקבוצת דגניה ב', אשר לשם נשלח. יום-טוב שהה שם עד הגיע יום-גיוסו. הוא התנדב לנח"ל ואחרי השתתפותו במערכת-סיני עשה את תקופת השירות ללא תשלום בתל- קציר. לאחר-מכן עבר את האימון המתקדם ביחידת הנח"ל המוצנח. בסיימו את שירותו בצבא חזר הביתה למרות שבכל לבו נמשך למשק כי את החיים שם ראה כאידיאליים. אבל המצב הכלכלי בבית היה ירוד ביותר. יום-טוב מטבעו לא הרבה לדבר אך הרבה לעשות למען עזור לנצרכים. בעזרתו עברה המשפחה לבת-ים. בבת ים החל לעבוד בבניין. הוא חסך כסף, קיבל רישיון נהיגה ועבד כטרקטוריסט, את רוב כספו נתן להוריו להוצאות קיומם. הוא שאף ללמוד מכונאות ובכל לבו רצה לעבוד בקיבוץ. בשעות-הפנאי שלו עסק בספורט ובייחוד בשחייה – והשתתף בצליחת הכנרת. אחרי שהשתחרר מן הצבא היה יוצא למילואים מפעם לפעם ואף לפני מלחמת ששת הימים נמצא במסגרת זו. מפקד-פלוגתו כתב עליו במכתב- התנחומים לבני-משפחתו, כי יום-טוב הצטיין בכוח רצון והתמדה והיה מוכן לכל מאמץ ולכל תפקיד, ובהמשך מכתבו סיפר כי בשעה שהפלוגה התקדמה לעבר האויב ופרצה לשחרר את ירושלים ישב יום-טוב בעמדה ליד סנהדריה והמטיר פגזים על האויב ובזה אפשר את כיבוש אזורי-הגבול וחומות העיר העתיקה. יום טוב לחם עד שביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב שנערך בירושלים הבירה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.