בן ישראל ואסתר. נולד ביום י' בסיון תרצ"ח (9.6.1938) בעיר סוסונוביץ אשר בפולין. כאשר היה בן עשר וחצי עלתה משפחתו הקטנה של אליהו לארץ. הוא סיים את הלימודים היסודיים בבית-ספר ביפו והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "מונטיפיורי". כעבור שנתיים עזב אותו ועבר קורס פקידות, אשר בו עבד לאחר-מכן ב"דן". באפריל 1956 גויס לצה"ל והתנדב לצנחנים. רק חצי שנה היה ביחידה זו כאשר פרצה במערכת-סיני. כחלק מהצנחנים השתתף בקרב במיתלה. בשנת 1958 עבד ב"משמר הכנסת" בבניין-הכנסת בירושלים. בשנת 1961 נשא אישה והתיישב בבת-ים, אליהו עבד כמנהל עבודה בבניין. לבסוף הגיע לקורס של עיתונאות וסיים אותו בהצלחה. אליהו אהב את משחק השחמט. חיבב טיולים והצטיין בחוש- ההומור שלו. הופעתו עוררה בטחון רב בכל ובתקופת המתיחות שלפני מלחמת ששת הימים עודד את הוריו ואת משפחתו. מפעם לפעם היה יוצא למילואים ובמסגרת זו נמצא גם במלחמת ששת הימים. את הצניחה אהב מאד וסירב להישמע להחלטות הוועדה הרפואית שמצאה כי מצבו הבריאותי לא היה כפי שצריך להיות, כי באחת מצניחותיו נפצע. הוא הרגיש כי המלחמה עומדת לפרוץ והאמין כי לצה"ל כוח רב ולכן וודאי ינצח. ביום השני לקרבות, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), נפל בקרב שנערך בירושלים אבל לא זכה לראות בניצחון הסופי. הניח אישה ובת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.